Tuesday, May 01, 2018

Hashgocho Protis Revisited





We normally associate the position of the Ohr HaChaim, that a Ba'al Bechira can override destiny, with the Rishonim. Yet, as my wife and I noticed this past week in the parasha that the Sefer HaChinuch on the mitzva of Lo Tikom takes the position that we normally ascribe to the Ba'al Shem Tov, that a Ba'al Bechira cannot override destiny:

אור החיים על בראשית פרק לז פסוק כא 

ויצילהו מידם פירוש לפי שהאדם בעל בחירה ורצון ויכול להרוג מי שלא נתחייב מיתה, מה שאין כן חיות רעות לא יפגעו באדם אם לא יתחייב מיתה לשמים, והוא אומרו ויצילהו מידם פירוש מיד הבחירי, ובזה סתר אומרו ונראה מה יהיו חלומותיו וגו', כי הבחירה תבטל הדבר, ואין ראיה אם יהרגוהו כי שקר דיבר

ספר החינוך - מצוה רמא 

משרשי המצוה, שידע האדם ויתן אל לבו כי כל אשר יקרהו מטוב עד רע, הוא סיבה שתבוא עליו מאת השם ברוך הוא, ומיד האדם מיד איש אחיו לא יהיה דבר בלתי רצון השם ברוך הוא, על כן כשיצערהו או יכאיבהו אדם ידע בנפשו כי עוונותיו גרמו והשם יתברך גזר עליו בכך, ולא ישית מחשבותיו לנקום ממנו כי הוא אינו סיבת רעתו, כי העוון הוא המסבב, וכמו שאמר דוד עליו השלום [שמואל ב' ט"ז, י"א] הניחו לו ויקלל כי אמר לו השם יתברך, תלה הענין בחטאו ולא בשמעי בן גרא. ועוד נמצא במצוה תועלת רב להשבית ריב ולהעביר המשטמות מלב בני אדם, ובהיות שלום בין אנשים יעשה השם שלום להם

Sunday, April 22, 2018

Reb Chaim Kanievsky's Chiddush in Dina D'Malchus and Civil Law

לפרשת מצורע
בעניני לשון הרע

ערכין דף ט"ז א': א"ר יוחנן על שבעה דברים נגעים באין: על לשון הרע, ועל שפיכות דמים, ועל שבועת שוא, ועל גילוי עריות, ועל גסות הרוח, ועל הגזל, ועל צרות העין. על לשון הרע, דכתיב: מלשני בסתר רעהו אותו אצמית

שאלות שונות מכריעות וגורליות בעניין הלשנה הכרחית, מתי מותר להלשין

 עבר עבירת תנועה, והמשטרה מבקשת עדות
 ויודע שיפסקו שלא על פי דין  תורה - קנס או בית סוהר
?מה יעשה

צריך להעיד כדי שלא ישנה הדבר שוב. ובשם חמי (שליט"א) אמרו שאין כאן בארץ ישראל דינא דמלכותא דינא, אבל לגבי חוקי תנועה  - שגם בית דין היה מחוקק להם חוקים, יש משום דינא דמלכותא דינא

 (א.ה. כבר מילתנו אמורה בהקדמה, כי אין כאן פסקי הלכות, ויש צורך בשאלת חכם בכל מקרה)

Leaving alone the issue of dina d'malchusa in Eretz Yisroel, this is an extremely important statement with far reaching ramifications. It means that any civil issue that a governing Beis Din would have to regulate - in the absence of such a Beis Din, the civil authorities have jurisdiction. Accordingly, for example, no prohibition on ercha'os would apply to such issues.