Saturday, March 19, 2016

12,196 Letters in Megillat Esther: Any Significance?

I heard this story on Shabbos. Unfortunately it's not true (see below).


12,196 Letters in Megillat Esther: Any Significance?

The immensely popular Teshuvot VaHa’arev Na presents Torah in an attractive and compelling manner enjoyed by layman and scholar alike. In this well-liked series the following story is presented (translation from Chabad.org).
First-hand testimony from Rabbi Yaakov-Mordechai Greenwald:
Since the 1980’s the phenomenon of Torah Codes has become both famous and controversial. I, personally, enjoyed the merit of having an association with Rabbi Michoel-Dov Weissmandl, the Torah sage from Hungary known as “the Father of Torah Codes.” You should know that all his work was done in his head, without computers—he was truly a genius.
Once, in the 1950’s, I visited him at his Mt. Kisco NY community in the month of Adar, a short time before Purim. He asked me, “Did I ever tell you how many letters there are in Megillat Esther?”
“No,” I replied; “I have no idea.”
“Well, I know,” he continued. “There are 12,196 letters in it altogether.”
“...Is there significance to this number?”
“That’s incredible,” I responded. “But what do we do with this information? Is there significance to this number?”
He smiled. “Bring me a Chumash [“Five Books of Moses” in the original Hebrew],” he said. I brought one to him, whereupon he told me:
“Starting from the first instance of the letter alef (the third letter in the first word of the Torah—Ed.), if you count an interval equal to the number of letters in Megillat Esther—12,196—you arrive at a letter samech. If you continue another 12,196 letters you get to a letter tof; and if you keep going for another 12,196 you land on a letter reish. And, of course, alef-samech-tof-reish spells Esther! Is this not amazing?”
“It certainly is,” I answered enthusiastically. And then I added with a grin, “but is there a connection to Mordechai too? Otherwise, he may feel bad.”
He looked crestfallen. “I don’t know. Yet. Try me again next year.”
The next Adar I made sure to visit Rabbi Weissmandl again. “What about Mordechai?” I asked.
“I also found a hint to Mordechai,” he announced. “Our Sages pointed out that there is a hint to Mordechai in the Torah, where the verse states, ‘You shall take the finest fragrances: ‘mor dror…’ [myrrh].”
[‘Mor dror’ has the same first two syllables as ‘Mordechai,’ and its Aramaic translation by Onkeles, ‘mira dichya,’ has the same consonants in the same order as ‘Mordechai.’ The verse is Exodus 30:23, which is in the Torah portion that in most years is read in the week in which Purim occurs! Similarly, in that same Talmudic passage the Sages identified a hint to Esther—in Deuteronomy 31:18 and to Haman—in Genesis 3:11—Ed.]
He continued: “Now, if from the letter mem in mor dror in that verse you count forward the number of letters in the Megillah, you come to a reish. And if you keep counting successively 12,196 letters you will get a dalet and then a chofand then a yud—spelling out Mordechai! This is truly even more amazing.”
Chabad.org editors add: “The “Personal Torah Codes” team in the Ascent Multi-media Center was not able to duplicate the above results from the same starting places, but they did find “Esther” and “Mordechai” at the cited interval in different locations.
Also, some “codes” programs yield a different number of letters for Megilat Esther, such as 13,408 and 12,110. “Esther” and “Mordechai” can be found at these intervals too.”
Teshuvot VaHa’arev Na presents this interesting phenomenon as compelling evidence of the divine origin of the Torah. This author, however, is somewhat unsure. Torah codes are controversial even in the Orthodox community, especially in light of Hazal’s statement (Kiddushin 30a) expressing our lack of expertise of the Haseirot and Yeteirot, the precise lettering of the Torah, as evidenced by the differing sums for the numbers of letters of Megillat Esther. Moreover, there are other far more compelling arguments for the divine origin of the Torah. On the other hand, the discovery of the letters of Megillat Esther is a most interesting one especially since “Esther” and “Mordechai” can also be found at the intervals of the alternative sums of letters in the Megillah. Is it compelling proof of God’s hand in the Torah’s composition? I leave that to the reader to decide.
By Rabbi Haim Jachter
Rabbi Haim Jachter is spiritual leader of Congregation Shaarei Orah, the Sephardic Congregation of Teaneck.

However, in disproving the story, the famous mathematician Doron Witzum found almost as stunning remazim with the correct interval:







http://www.torahcode.co.il/weis1_heb.htm#b3

ב"ה ב' אלול התשס"ח

שיחזור ממצא
של הרב וייסמנדל

מאת דורון ויצטום


בשנים האחרונות זכו לפרסום כמה מתגליותיו של הרב חיים מיכאל דב וייסמנדל זצ"ל, שכונסו בידי תלמידיו בספר "תורת חמ"ד" [1]. תגליות אלה, מלפני כ-68 שנה, הן דוגמאות של מד"שים [מד"ש =מלה בדילוג שווה] היוצרים מבנים שאינם נראים כלל וכלל כאקראיים. הרב וייסמנדל לא התעניין במד"שים סתמיים. כאשר בדק ביטוי, או נושא שלם, כמד"שים, היה מתמקד בדילוגים שגודלם המספרי נגזר מאופי הביטוי או הנושא. בו זמנית אף הקפיד כי יימצא קשר ענייני מסוים בין המד"שים ובין הטקסט בו הם נמצאים.
נדגים זאת באמצעות שחזור רעיון יוצא דופן של הרב וייסמנדל: ניסיון להראות כיצד ספר מן הנ"ך(נביאים, כתובים), מגילת אסתר, רמוז על ידי מד"שים בתורה. הרב וייסמנדל אמר, כי ביטויים מסוימים הקשורים למגילת אסתר מופיעים כמד"שים בדילוג של 12,111. מה פשר המספר המוזר הזה – 12,111? - זה מספרן של האותיות במגילת אסתר! אולם, לא ברור לאילו ביטויים התכוון [2]. עשרות שנים לאחר מכן, ניסיתי לשחזר דוגמא זו באמצעות מחשב מהיר.
עבודתי נעשתה בספר בראשית. הרעיון הפשוט ביותר הוא לבדוק את הביטוי "מגלת אסתר" עצמו. חפשתי מפגש אפשרי בין "מגלת" ל"אסתר", באמצעות הדילוג המסוים הזה. מתברר, שבכל התורה נמצאת רק פעם אחת ויחידה מלה שאותיותיה "אסתר" (אומנם בניקוד שונה). היא נמצאת בספר בראשית פרק ד' פסוק י"ד:
"הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר … "
האות "מ" של המלה "מעל" באותו פסוק עצמו, היא האות הראשונה של מד"ש של המלה "מגִלת" (זה הכתיב המדויק של מלה זו) בדילוג של … כן, 12,111 אותיות! – כך שנוצר הצמד "מגִלת" -"אסתר". ועוד מתברר, שהמלה "מגִלת" מופיעה בדילוג הזה רק פעם אחת ויחידה בספר בראשית!


נכתוב את ספר בראשית כולו כטבלה ובה 12,111 טורים. על פני טבלה כזו המד"ש של "מגִלת" יופיע באופן אנכי ורצוף (שימו לב, כי לפנינו קטע מן הטבלה – הטורים מימין ומשמאל "נחתכו"):



הידיעה שמגילת אסתר מתארת שלב אחד - חשוב מאד ודרמטי ביותר – במאבק ההיסטורי בין ישראל לעמלק, הביאה לבדיקה הבאה. ד"ר משה כ"ץ, חיפש את המלה "עמלק" בספר בראשית בדילוג של 12,111 אותיות. הוא מצא שקיים מד"ש אחד ויחיד כזה. מד"ש זה נמצא בקטע אחר מן הטבלה הקודמת, שבה 12,111 טורים:


כאמור, זו ההופעה היחידה של "עמלק" בדילוג 12,111 בספר בראשית; היא מתחילה באות "ע" של "עמלק" הנזכר לראשונה בספר בראשית בכתוב: "- - - ויכו את כל שדה העמלקי - -" (י"ד, ז'), ומסתיים באות "ק" של האזכור השני של "עמלק" בבראשית: "ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק - - -" (ל"ו, י"ב). [עמלק מוזכר סך הכל 3 פעמים בספר בראשית.]




נציגו המרכזי של עמלק במגילת אסתר הוא המן המפורסם לשמצה. לפי המגילה, המן היה בן המדתא האגגי. נתבונן שוב בטבלה שראינו:



כאן הבחנתי בשם המדתא. זה שם אביו של המן, צאצא של אגג מלך עמלק. נשים לב לכך, כי למד"ש של "עמלק" נוסף "ל" השייכות בתחילתו, וכי אנו קוראים על פני הטבלה: "לעמלק" – המדתא". בקריאה על פני כל הטבלה (כל ספר בראשית), במאוזן, במאונך או באלכסונים, נמצא השם המדתא בדיוק פעמיים, לא יותר! [זו דוגמא למבנה מתוכנן המתגלה באמצעות "קריאה על פני טבלאות".]





בעקבות מציאת "המדתא", חפשתי את השם "אגג". נשוב ונתבונן בקטע נוסף מן הטבלה, שבה 12,111 טורים:



זו ההופעה היחידה של אגג בדילוג 12,111 בספר בראשית. ה"א" של "אגג" משותפת ל"אלוףעמלק"! המונח "אלוף עמלק" (=מלך עמלק) נזכר פעם יחידה בספר בראשית.
סומן כאן גם שמו של שאול, אשר נלחם נגד אגג ותפש אותו. [יש 8 מופעים כאלה של "שאול" כרצף אותיות בספר בראשית.]


מתבקש עתה חיפוש אחרי השם המן עצמו. המן מופיע לא פחות מ-36 פעמים בדילוג המיוחד של 12,111 בספר בראשית. אכן, המלה המן היא רק בת שלוש אותיות, ושלשתן שכיחות (שלא כ"אגג" בו נמצאת האות הנדירה "ג" – פעמיים). לכן ידוע מראש, כי גם אם נמצא שם זה במקום "מתאים ביותר" – המובהקות הסטטיסטית לכך אינה צפויה להיות גבוהה במיוחד.


לדוגמא, אצביע על הופעה כזו של המן, הנמצאת בקטע אחר של הטבלה דלעיל:





יש להזכיר, כי ברשותו של הרב וייסמנדל לא היה מחשב פנטיום מתקפל בהסתתרו מן הנאצים בבונקר בברטיסלבה. כיצד ידע אודות רמזים חשובים בדילוג מיוחד זה? – אין אנו יודעים. אנשים רבים טועים בספירת אותיות כאשר הם מנסים למצוא מד"ש, שדילוגו כמאה אותיות בלבד. לצאת למבצע של ספירה ידנית של 12,111 אותיות, כמה פעמים … ואיך ידע שלא טעה? ושאלה אחרת: מאיפה להתחיל? הרי בוודאי שאי אפשר להעלות על הדעת שהוא השתמש כאן בתהליך של "ניסוי וטעייה" (trial and error)!
[לעדכונים נוספים על הממצאים של הרב וייסמנדל – הקש כאן.]

מקורות והערות

1. הרב חיים מיכאל דב וייסמנדל, תורת חמ"ד. יצא לאור ע"י ישיבת נייטרא, מאונט קיסקו, ניו יורק התשי"ח. בידי נמצאת המהדורה השניה, שיצאה לאור על ידי בני המחבר בשנת התשנ"ה.



2. בספר תורת חמ"ד, ב"קונטרס מדרש האותיות" עמ' ל"ט כותבים בני המחבר, כי בידם רמזים שנרשמו בראשי פרקים ע"י מר רוטנברג בשבתו ליד מיטת חוליו של הרב וייסמנדל בשוויץ. הם מודיעים כי כנראה נפלו טעויות בפרטים שונים. שם, בעמוד מ', מובאת גם הדוגמא הקשורה למגילת אסתר:


א. מצויין שם, שמספר אותיותיה הוא 12,110. לפי ספירה שלנו, המספר הוא 12,111. אולם, דוקא נקודה זו אינה משנה: כידוע, גודל הדילוג לפי הרב וייסמנדל, במקרים רבים הוא מספר האותיות שדולגו. (למשל, הרב וייסמנדל הצביע על הופעה של המלה "תורה" בדילוג שווה של 49 אותיות מן ה"ת" הראשונה בתורה. להופעה כזו אני קורא תמיד "הופעה בדילוג שווה של 50 אותיות" – כלומר האות "ו" היא האות ה – 50 מן ה"ת". שני הדברים נכונים.) לכן, מד"ש שדילוגו 12,110 לפי הרב וייסמנדל, הוא מד"ש שדילוגו 12,111 לשיטתי.

ב. מצויין שם כי השמות "אסתר" ו"מרדכי" מופיעים בדילוג הנ"ל במקומות מסוימים בתורה. אולם, בדיקתנו העלתה שאין זה כך.
3. ראה ילקוט שמעוני בעזרא פרק ד', ובאסתר פרק א'.








ב"ה ד' חשון התשס"ט



עדכון 1:

בעניין שיחזור המִּמצא
של הרב וייסמנדל

מאת דורון ויצטום



במאמר הקודם, "שיחזור ממצא של הרב וייסמנדל", ניסיתי לעלות על עקבותיו של רעיון אותו הגה הרב וייסמנדל זצ"ל, ואשר פרטיו המקוריים נמסרו (כך נראה) בשיבוש. הרעיון הוא, כי ביטויים מסוימים הקשורים למגלת אסתר "שתולים" כמד"שים בתורה, בדילוג של 12,111 (מספר האותיות במגלת אסתר). המאמר הנזכר מבוסס על השלב הראשון של בדיקותינו: בחינת הרעיון בספר בראשית. בשלב הראשון נבדק האם המד"ש של המלה "מגלת" בדילוג הנ"ל נפגש עם המלה "אסתר" בטקסט. נבדקו גם המד"שים בדילוג הנ"ל של המלים: "עמלק", "אגג", "המדתא" ו"המן".
בעדכון הנוכחי, הרחבתי את בחינת הרעיון לשאר חומשי התורה. נשים לב לעובדה כי המלה "אסתר" (כרצף אותיות) בטקסט נמצאת אך ורק בתחילת ספר בראשית, ולכן אין טעם לבדוק את מפגשיה עם מד"שים של "מגלת" בשאר החומשים [1]. על כן התמקדתי בשאר הביטויים המנויים: "עמלק", "אגג", "המדתא" ו"המן". בשלב זה אנו בוחנים את הנמצא באמצעות קריאה על פני טבלאות.

עמלק

השם "עמלק" נמצא בתורה שלוש פעמים בלבד בדילוג 12,111. את המד"ש הראשון – ראינו במאמר הקודם. המד"ש השני (בסדר הופעתו בתורה) נמצא לפנינו על פני קטע מטבלה בה מסודרת התורה כולה ב-12,111 טורים:
למרבה ההפתעה, אנו מגלים כי למד"ש של "עמלק" המופיע בדילוג של מספר אותיות מגלת -אסתר, יש המשך: "מגִלָה"!
האות "ק" בשם עמלק עוברת דרך המלה "שקל" בפסוק: "וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש." (שמות ל"ח, כ"ה). עובדה זו מעניינת במיוחד. לפי המפורש במגלת אסתר (ג', ט') הציע המן לאחשורוש עשרת אלפים ככר כסף כפצוי על הנזק שיגרם לממלכתו עקב השמדת היהודים. מפורסם מאמר התלמוד [2] והמדרשים [3] כי "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו." השקלים העודפים על מאת הככר שמשו לתכלית מפורשת: "ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם." (שמות ל"ח, כ"ח). והנה, לפני כ- 800 שנה כתב "הרוקח", מן המקובלים הקדמונים באשכנז, (הובא בספר "חומת אנך" להרב חיד"אלמגלת אסתר), כי 11 הווין (אותיות "ו") שבפרשת עשרת בני המן הן כנגד ווי העמודים. לכן, הסיק בספר "דרשות בית ישי" (בסימן ל"ה), כי מה שאמרו חכמינו ז"ל, שהקדים הקב"ה שקליהם של ישראל לשקליו של המן, כוונתם היתה לאלף ושבע מאות ושבעים וחמשה השקלים שהם כנגד 11 אותיות "ו" הקשורים להמן ובניו.
נוכל לראות את שני המד"שים של עמלק שהכרנו עד כה, בקטע הטבלה הבא:
כאן נוסף, בין השאר, שמו של אבי המן – המדתא. מתברר, כי בקריאה על פני כל הטבלה (כל התורה), במאונך או באלכסונים, נמצא השם המדתא בדיוק פעמיים, לא יותר!
סומן בטבלה עניין השקלים, שהוסבר לעיל. הכתוב מספר לנו, כי השקלים הצטברו ממחצית השקל, שנתן כל העובר על הפקודים. אכן יש מפרשים, שמצות מחצית השקל היא זו שעמדה להם לישראל כנגד המן, ובלשון "ילקוט מעם לועז" (עמ' קכ"ו): "וכיון שגלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד המן הרשע לשקול עשרת אלפים ככר כסף כנגד ישראל, קדם וצוה להם מצות מחצית השקלשהיתה מתחילה בחודש אדר, להגן עליהם. ולכך נוהגים לתת מחצית השקל לפני פורים לזכור מצוה זו של מחצית השקל וכו', שבאותה זכות נושענו מגזרת המן." הממצא הבא ממחיש את הקשר בין מחצית השקל לנצחון על עמלק.
המד"ש היחיד של המלה "מחצית" בדילוג של 12,111 אותיות סומן בקטע הטבלה שלפנינו:
המד"ש של "מחצית" עובר בפסוק המתאר את הנצחון במלחמה הראשונה נגד עמלק: "ויחלֹשיהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב." (שמות י"ז, י"ג). בצדו מופיע מד"ש של "השקל", ואנו קוראים על פני הטבלה: "מחצית – השקל". [על פני הטבלה, במאונך או באלכסונים – מופיע "מחצית" רק פעם אחת, ואילו "השקל" – 11 פעמים.] אגב, "מחצית" עובר דרך המלה "וחצי (האמה)" בכתוב.

עמלק השלישי נמצא בקטע אחר מן הטבלה הנ"ל:
כאן יש קשר פשוט בין המד"ש של עמלק לבין הטקסט בו הוא עובר. הוא עובר בפסוק העוסק במסית "כי יסיתך אחיך - - - או רעך אשר כנפשך בסתר לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים - - -" (דברים י"ג, ז'), והרי זה עניינו של עמלק שהוא מסית ומדיח נגד הקב"ה. מלבד זאת הוא עובר דרך המלה "רשע" בפסוק "- - - אשר הוא רשע למות כי מות יומת." (במדבר ל"ה, ל"א), ואף זה עניינו של עמלק ועונשו. סימנתי כאן את השם יהושע בן נון, כי הוא נבחר על ידי משה לעמוד בראש הלוחמים בעמלק (ראו שמות י"ז, ט'- י"ג). ראו בקטע הטבלה הקודם.

אגג והמדתא

אגג מופיע בתורה חמש פעמים בדילוג של 12,111 אותיות. נסקור חמש הופעות אלו בקצרה, ונקווה שנוכל להרחיב במאמר נוסף. נשוב ונראה את המופע היחיד של אגג בדילוג זה בספר בראשית. כאן נמשיך את הטבלה לתוך ספר שמות:
כאן נוספה מלה אחת: אסתר. מצדו האחד של אגג מופיע שאול, ומצדו השני אסתר. על פני הטבלה כולה (ספר התורה כולו) מופיעה אסתר רק פעמיים במאונך או באלכסונים.
מפורסם במקורותינו, כי אסתר, שהיתה מצאצאי שאול [4], תיקנה את אשר עיוות שאול במלחמתו בעמלק ואת אשר לא הרג את אגג [5], בהביאה למותם של המן ובניו שהיו מצאצאי אגג [6].



עתה, נעבור לסקירת ארבעת המופעים הנוספים של אגג בדילוג הנ"ל בתורה.

לפי מקורות הקבלה [7], יש בתורה כמה פסוקים אליהם יש לאגג שייכות:


א. "- - כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים" (שמות ט"ו, א') – שירת הים. והכוונה ב"כי גאה" היא להרמת "יד ימינו", ולכן "וירא ישראל את היד הגדלה וגו'."
ב. " - - - וירם מאגג מלכו וגו'" (במדבר כ"ד, ז').
ג. "ראשית גוים עמלק וגו'" (במדבר כ"ד, כ').

א. לפנינו קטע מן הטבלה שבה 12,111 טורים:
לפנינו אגג היחיד בדילוג זה בספר שמות. לידו המד"ש של המדתא (יש שניים כאלה על פני הטבלה כולה – כל ספר התורה. ראינו את המד"ש האחר של המדתא עם עמלק בספר בראשית).
ישנו פסוק יחיד בשירת הים המתאר את "יד ימינו": "ימינך י/ה/ו/ה נאדרי בכח, ימינך י/ה/ו/ה תרעץאויב." (שמות ט"ו, ו') – הוא סומן בטבלה. אגג הנמצא בסמוך, עובר דרך "גאונך" בפסוק הבא: "וברב גאונך תהרס קמיך וגו'." "גאונך[8] הוא לשון גאות. בנוסף, אנו קוראים דרך אגג: "גאה" ו"גאה", ואולי: "ידו גאה" ו" גאה ברע".
ב. קטע נוסף מאותה טבלה:
לפנינו אגג בדילוג המבוקש, קרוב לפסוק שהוזכר לעיל – הפסוק היחיד בתורה בו הוזכר השם "אגג".
ג. קטע נוסף מאותה טבלה:
גם הפעם לפנינו אגג בדילוג המבוקש, קרוב לפסוק שהוזכר לעיל! 
ישנו עוד מופע אחד של אגג בדילוג של 12,111, והוא אינו קשור לרשימת הפסוקים הנ"ל:
סימנתי בטבלה מלה אחת – "הגורל" – שהיא בעלת חשיבות במגלת אסתר: הפור - הוא הגורל - שהוטל על ידי המן היה כה חשוב עד כי השם "פורים" נגזר ממנו. אומנם, איני יודע במה קשור אגגלאותו גורל. לכן, יש לקבוע בשלב זה, כי הקשר של מופע זה של אגג לטקסט אינו ברור.

המן

כפי שציינתי במאמר הקודם, "שיחזור ממצא של הרב וייסמנדל", השם המן צפוי להופיע פעמים רבות בדילוג של 12,111 משום שהוא שם קצר המורכב מאותיות שכיחות. לכן, יש להתמקד באותן הופעות שהן חלק מביטוי יותר ארוך, או אלה המופיעים קרוב למד"שים של ביטויים מרכזיים בהקשר של מגלת אסתר. בכל מקרה, חקירה זו חורגת מן המטרה המוצהרת של המאמר הנוכחי (והקודם), שהיא בדיקה מהירה ופשוטה של השמות שהצבנו בתחילת המאמר.

עידכונים



הבדיקה הראשונית היתה מהירה, והתמקדה בבחינת ממצאים מיידיים על פני הטבלה. חקירה נוספת העלתה, כי למעשה מכילים קטעי הטבלה שראינו מידע נוסף חשוב ומרתק.

על כן, יש בדעתנו לפרסם עידכונים נוספים. לקריאתם הקש כאן.



מקורות והערות



1. יש לדעת, כי המלים "מגלת" ו"מגלה" אינן מופיעות בתורה כרצף אותיות.





2. מגילה דף י"ג ע"ב.





3. למשל, ילקוט שמעוני, אסתר פרק ג'.





4. מגילה דף י"ג ע"ב.





5. שמואל א' פרק ט"ו.





6. מגלת אסתר פרקים ז'-ט'. ראו גם מדרש רבה אסתר בפתיחה פסקה ז'. פרקי דר"א פרק מ"ח.





7. בכתבי הזֹהר נמצא העניין בתיקוני זהר, תיקון ס"ט עמוד קכ"ו, על פי ביאור הגר"א שם.





8. ראו: "שמענו גאון מואב גאה מאד" (ירמיהו מ"ח, כ"ט).




אודות האתראודות המחקרפרסומים מדעייםמאמרי מחקרספריםההתנגדות למחקרמה חדש?English
© כל החומר באתר זה, בעברית ובאנגלית, שחובר בידי דורון ויצטום, נכתב במקורו בעברית.
זכויות היוצר של החומר המוצג באתר זה [למעט חומר שיוצר(י)ו האחר(ים) יוזכר(ו) במפורש],
הן של דורון ויצטום, ת.ד. 16409 ירושלים, ישראל.

No comments:

Post a Comment